×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא נדרים ט״ז.גמרא
;?!
אָ
גמ׳גְּמָרָא: מַנִּי מַתְנִיתִין ר׳רַבִּי מֵאִיר הִיא דְּאִי רַבִּי יְהוּדָה לָא שָׁנֵי לֵיהּ קׇרְבָּן וְלָא שָׁנֵי לֵיהּ הַקׇּרְבָּן. אֵימָא סֵיפָא לַקׇּרְבָּן לֹא אוֹכַל לָךְ מוּתָּר וְהָתְנַן לַקׇּרְבָּן לֹא אוֹכַל לָךְ רַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר וא״רוְאָמַר רַבִּי אַבָּא נַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר לַקׇּרְבָּן יְהֵא לְפִיכָךְ לֹא אוֹכַל לָךְ. אלָא קַשְׁיָא הָא דְּאָמַר לַקׇּרְבָּן הָא דְּאָמַר לָא לְקׇרְבָּן דְּלָא הָוֵי קׇרְבָּן קָאָמַר.: מתני׳מַתְנִיתִין: בשְׁבוּעָה לֹא אוֹכַל לָךְ הָא שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל לָךְ לָא שְׁבוּעָה לֹא אוֹכַל לָךְ אָסוּר.: גמ׳גְּמָרָא: מִכְּלָל דְּהָא שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל לָךְ דְּלָא אָכֵילְנָא מַשְׁמַע וּרְמִינְהוּ גשְׁבוּעוֹת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע שֶׁאוֹכַל וְשֶׁלֹּא אוֹכַל שֶׁאָכַלְתִּי וְשֶׁלֹּא אָכַלְתִּי מִדְּקָאָמַר שֶׁלֹּא אוֹכַל שֶׁאָכַלְתִּי וְשֶׁלֹּא אָכַלְתִּי מִכְּלָל דְּשֶׁאוֹכַל לָךְ דְּאָכֵילְנָא מַשְׁמַע. אָמַר אַבָּיֵי דשֶׁאוֹכַל שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת מַשְׁמַע הָיוּ מְסָרְבִין בּוֹ לֶאֱכוֹל וְאָמַר אָכֵילְנָא אָכֵילְנָא וְתוּ שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל דְּאָכֵילְנָא מַשְׁמַע אֲבָל אָמַר לָא אָכֵילְנָא לָא אָכֵילְנָא וְתוּ אָמַר שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל דְּלָא אָכֵילְנָא קָאָמַר. רַב אָשֵׁי אָמַר שֶׁאוֹכַל דִּשְׁבוּעָה שֶׁאִי אוֹכַל קָאָמַר א״כאִם כֵּן פְּשִׁיטָא מַאי לְמֵימְרָא מַהוּ דְּתֵימָא מֵיקַם לִישָּׁנָא הִיא דְּאִיתְּקִיל לֵיהּ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. אַבָּיֵי לָא אָמַר טַעַם כְּרַב אָשֵׁי דְּלָא קָתָנֵי שֶׁאִי אוֹכַל. וְרַב אָשֵׁי נָאדֵי מִן טַעַם דְּאַבָּיֵי קָסָבַר שֶׁלֹּא אוֹכַל נָמֵי מַשְׁמַע שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת הָיוּ מְסָרְבִין בּוֹ לֶאֱכוֹל וְאָמַר לָא אָכֵילְנָא לָא אָכֵילְנָא וְאָמַר נָמֵי שְׁבוּעָה בֵּין שֶׁאוֹכַל בֵּין שֶׁלֹּא אוֹכַל הָדֵין אָכֵילְנָא מַשְׁמַע דְּאָמַר. וְאִיכָּא לְתָרוֹצַהּ נָמֵי לִישָּׁנָא שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל שְׁבוּעָה דְּלָא אָכֵילְנָא קָאָמַר אֶלָּא תַּנָּא פַּסְקַהּ שֶׁאוֹכַל דְּאָכֵילְנָא מַשְׁמַע וְשֶׁלֹּא אוֹכַל לֹא אוֹכַל מַשְׁמַע.: מתני׳מַתְנִיתִין: זֶה חוֹמֶר בַּשְּׁבוּעוֹת מִבַּנְּדָרִים וְחוֹמֶר בַּנְּדָרִים מִבַּשְּׁבוּעוֹת הכֵּיצַד אָמַר קוֹנָם סוּכָּה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה לוּלָב שֶׁאֲנִי נוֹטֵל תְּפִילִּין שֶׁאֲנִי מַנִּיחַ בַּנְּדָרִים אָסוּר בַּשְּׁבוּעוֹת מוּתָּר שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין לַעֲבוֹר עַל הַמִּצְוֹת.:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
גמ׳ מתניתין – דהכא לא קתני דלהוי מותר אלא הקרבן שאוכל ולא קרבן שאוכל ואהכי רבי מאיר היא ולא רבי יהודה. אימא סיפא לקרבן לא אוכל לך מותר והא תנן – באידך פירקין לקרבן לא אוכל לך וכו׳. הא דאמר לקרבן – אסור ומתניתין דקתני מותר דאמר לא לקרבן דמשמע לא להוי קרבן מה שלא אוכל לך דאם אוכל ליהוי קרבן דהיינו מכלל לאו הן ולית ליה לרבי מאיר מכלל לאו הן. מתני׳ שבועה לא אוכל לך כו׳ הא שבועה שאוכל אסור – כדמפרש בגמרא דהאי שאוכל לא אוכל משמע כלומר שבועה תהא חלה עלי אם אוכל והאי שבועה ליכא למימר דחיי שבועה קאמר דשבועה לית בה ממש כמו בקרבן אלא שבועה ממש קאמר.
לא שבועה לא אוכל לך אסור – אפי׳ לרבי מאיר דהכי גמרינן במסכת שבועות (דף לו.) דבשבועה אית ליה לר״מ מכלל לאו אתה שומע הן.
גמ׳ שאוכל שתי לשונות משמע היו מסרבין – מפצירים שיאכל ואמר אכילנא אכילנא ומתוך כך אמר שבועה שאוכל משמע דאכילנא קאמר.
(כשלא היו מסרבין בו אלא מעצמו אמר שבועה שאוכל).
רב אשי אומר – הא דקתני הא שבועה שאוכל שאי אוכל קתני ולהכי אסור דלא אכילנא הוא.
פשיטא – דודאי אי קאמר שאי אוכל ודאי לא אכילנא הוא ואסור.
מהו דתימא – האי דקאמר שאי אוכל מיקם לישנא כלומר תקון הלשון הוא דבדעתו היה לומר שאוכל ונתקל ואמר שאי אוכל ונימא לעולם להוי כמאן דאמר שאוכל קא משמע לן דלא דודאי אסור.
אביי לא אמר כטעמא דרב אשי דלא קתני – במתני׳ שאי אוכל. ורב אשי הוה נאדי – נדוד וסור מטעמיה דאביי דכי היו מסרבין בו לאכול ואמר לא אכילנא לא אכילנא ותו אמר שבועה בין אם אמר שבועה שאוכל בין אם אמר שבועה שלא אוכל משמע דקאמר אכילנא אם אמר שבועה שאוכל משמע קאמר אכילנא דהכי קאמר בתמיה לא אכילנא לא אכילנא שבועה שאוכל בודאי ואם אמר שבועה שלא אוכל הדין משמע נמי דאכילנא דמשמע לא אכילנא שבועה אי לא אכילנא והיינו חדא לישנא. והא איכא נמי לתרוצי – בניחותא דמשמע לישנא אחרינא והאי דאמר שבועה שלא אוכל דלא אכילנא משמע דהאי דאמר לא אכילנא בניחותא קאמר אם כן לא להוי אסור אי נמי כי אמר במתניתין שבועה לא אוכל אלא ודאי ליתא לטעמא דאביי אלא ודאי תנא במסכת שבועות דשאוכל דאכילנא משמע ולא ענין אחר ושלא אוכל משמע דלא אכילנא ולא דבר אחר הלכך מתרץ מתניתין שאי אוכל דכשאוכל ודאי לאו משמע אלא אי אמר דאכילנא. מתני׳ זה חומר בשבועות מבנדרים – הא דאמרן שבועה שלא אוכל כו׳ דבשבועות אסור ובנדרים מותר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144